הקדמה
הרצאה זו אינה מדעית ומסתמכת על נסיוני האישי במשך 20 שנה בגידול אמריקאיים אגרסיביים
הדברים הינם בגדר המלצה חמה ואינם "תורה מסיני"
סוגי דגי נוי ציקלידים אמריקאיים
• משפחות כמו AMPHILOPHUS, VIEJA , PARATHERRAPS ,CICHLASOMA ,NANDOPSIS , PARACHROMIS
• דגים כמו שטן/מידאס – ארג'נטה – סינספילום – טריימאק,טקסס – קובני – יגואר – אוסקר, תוכי, פלאורים וכדו'.
מדוע ציקלידים אמריקאיים
• יפים
• גדולים
• סתגלנים
• לא רגישים למחלות
מיכל ותנאים לגידול
• גודל מיכל – מינימום מטר ועשרים כאשר העומק לפחות 40-45 ס"מ
• נפח מיכל – מינימום 300 ליטר
• פילטר חיצוני – 1500-2000 ליטר/שעה עם נפח מדיה גדול
• טמפ' – 28-32 מעלות צלסיוס – חילוף חומרים, שכבה רירית ומניעת מחלות
• חמצן – יש צורך בחמצון חזק של המים עקב הטמפ' הגבוהה
• החלפות מים – במידת האפשר כל שבוע בכמות של 30-50 אחוז – מוריד אגרסיביות
• מצע חול – רצוי בגודל של 0.5-1 ס"מ מיכוון שנוהגים להפוך את המצע. יש הנוהגים לשם חלוקי נחל בגודל של 3-5 ס"מ על מנת להקשות על הדגים, אך גם זה יוצר רפש מוגבר.
• דקורצייה – ניתן לשלב סלעייה וגזעים גם לצורך יצירת טריטוריות
• תאורה – רצוי לשלב מס' צבעים על מנת להדגיש את רוב צבעי הדגים – וורוד, תכלת, לבן(אקווה סטאר)
• מלח גס – בזמן החלפות מים רצוי להוסיף מלח גס במינון של כף לכל 15-20 ליטרים שהוחלפו
אכלוס
ישנם מס' אפשרויות לאכלוס דגי נוי מסוג ציקלידים אמריקאים:
• אכלוס יתר – כאשר מאכלסים בדגים קטנים של 10 ס"מ, רצוי לאכלס בכמות גדולה של 20 פריטים על מנת להוריד את האגרסיביות וכאשר גדלים לדלל ולהשאיר את המועדפים
• אכלוס מדורג – כאשר רוצים לאכלס דגים בוגרים, רצוי לאכלס קודם את הפחות אגרסיביים לתת להם כחודשיים אקלום ואז בהדרגה להכניס את האגרסיביים יותר
• תוכים במיכל גורמים להורדת האגרסיביות ולא בגלל התוקפנות שלהם אלא בגלל שיודעים להגן על עצמם.
שיטת אכלוס מהירה
עקרונית, כאשר רוצים להכניס דג חדש ישנה בעייה של הצקות והטרדות ולכן רצוי להכניס מס' דגים על מנת לחלק את האגרסיביות עליהם, אולם במידה ובכל זאת רוצים לאכלס דג יפה ויש חשש שהאוכלוסייה הנוכחית תתנקל לו יתר על המידה יש לבצע את הדברים הבאים:
• כיבוי התאורה
• מתן אוכל בכמות גדולה
• שינוי הדקורציה במיכל – לצורך בלבול הטריטוריה של הבוסים במיכל
• הפיכת מצע החול – במידת הצורך ניתן להכניס פילטר פנימי שיעזור לאסוף את הרפש המצטבר
• החלפת 50% מהמים – הכנסת הדגים לסטרס קל לצורך הורדת אגרסיביות
במידה ונבצע את הפעולות שלעיל לפני הכנסת הדג, האוכלוסייה הקיימת תשכח לזמן מסויים את הדג החדש ותהיה
עסוקה באוכל, בחיפוש מזון ברפש שצף במיכל ובמריבות חדשות עקב שינוי הטריטוריה
פלאור בקיבוצי
פלאור במיכל קיבוצי יוצר בעייה ולא בגלל האגרסיביות שלו (ישנם גם שקטים יותר), אלא בגלל מופע הצבעים שלו.
פלאור שהוא לא הדומיננטי ביותר לא יציג מופע צבעים מלא ויהיה כהה עד שחור פחם וכמובן לא יציג בליטה בראש.
במידה ובכל זאת רוצים לשלב , אז יש צורך לדאוג שיהיה הבוס במיכל או לפחות במדרג החברתי הגבוה.
כיצד ניתן לבצע זאת.
• אכלוס ראשוני של הפלאור
• שהפלאור יהיה גדול משאר האוכלוסייה לפחות פי אחד וחצי
• קשה עד בלתי ניתן להחזיק מס' פלאורים ביחד ושלכולם תהיה בליטה בראש, רק הפלאור הדומיננטי יציג בליטה מרשימה, לכל שאר הפלאורים יהיה מצח ותו לא.
• כמו כן חלק מהפלאורים יהיו כהים עקב מדרג חברתי נמוך
סיכום:
מיכוון שהאמריקאיים הגדולים הם דגים מאוד אגרסיביים ומאוד טריטוריאלים, רצוי לאכלס בכמות גדולה מהרגיל, על מנת להוריד את רמת האגרסיביות.
לאחר תקופה של חודש חודשיים בו כל דג מוצא את מקומו במיכל ואת מקומו במידרג החברתי, ניתן להתחיל לדלל בדגים ולבחור את היפים ביותר, אולם אין להשאיר 3-4 דגים גדולים במיכל שכן הדבר יגרום לאחד הדגים להיות אגרסיבי ולתקוף עד חורמה את הנותרים, שלא לדבר אם נוצר זוג אז יש סכנה שיחסלו את הנשארים.
דוגמא:
במיכל של 300 ליטר ניתן לאכלס כ-20 אמריקאיים צעירים מכל מיני סוגים בגדלים של 10 ס"מ לפריט.
לתת לדגים לגדול לגודל של 15 ס"מ ואז להתחיל לדלל ולהשאיר את הרצויים לנו.
אם אנו מעוניינים להגיע למצב שהדגים יגיעו לגודל של 20 ס"מ במשך שנה, אז רצוי להשאיר 8-10 אמריקאיים בסוף תהליך הדילול.
לאור נסיוני באמריקאיים, ממליץ בחום לשלב עם האמריקאיים מס' תוכים, הם מורידים את רמת האגרסיביות במיכל.
אזהרה
לפעמים דג או שניים יכולים למות בתקופה של האקלום המאסיבי כתוצאה של מתקפת פתע או מתקפת חורמה של דג אגרסיבי במיוחד שקיבל "קריזה".
אבל אין מה לעשות, לצערינו זה המחיר שצריך לשלם לפעמים באקווריום קיבוצי של אמריקאיים גדולים ואגרסיביים.
